אודישן ביתי

לאחרונה אני מקבלת הרבה פניות בקשר לאודישנים מצולמים. ממה שאני קולטת יש שחקנים שהעניין מיטיב איתם ויש כאלה שמרגישים שגורע מהם. חלק מהשחקנים מעדיפים להגיע פיזית לאודישן וחלק לצלם בבית. אני לאחרונה התחלתי גם לקבל אודישנים שממש ערוכים בתוספת פסקול וכותרות.

מה בעצם היתרון באודישן מצולם?

הדבר הראשון שעולה זה כמובן העובדה שאתה מראה נוכחות באודישן גם כשפיזית אתה לא יכול להגיע. החיסרון הוא כפי הנראה העניין שאתה לא יכול לקבל הוראות מהמלהקת, הוראות שבדרך כלל מדייקות אותך.

איך מגיעים לדיוק שנדרש מהמצלמה גם כשאתה לבד בבית מול המכשיר הנייד?

איך מגיעים למצב שלא משנה מה יהיו תנאי האודישן בין אם מצולם ובין אם פיזית בחדר האודישנים?

איך עוקפים את מגבלות האודישן? איך מגיעים למצב שלא משנה מה התנאים עדיין כל טייק שתתן יהיה מדוייק ועונה על כל הקריטריונים שהמצלמה דורשת?

כמובן שמדובר בתהליכי למידה שאף כרוכים בניסיון אבל לא משנה באיזה סוג אודישן תתנסה המשחק האמיתי נמצא ברבדים העמוקים יותר הרחק מפני השטח, בחיבור האינטואטיבי לאותנטיות, לכריזמה, לחופש ולא באמת משנה לו אם הוא עומד מול המכשיר הנייד, מול מלהקת או מול במאי.